פורסם בירחון אותות של איגוד המפרסמים בישראל 1984 על בסיס מחקר שנערך במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית
בשנים האחרונות נכתבו מאמרים ומחקרים הבאים לבחון ולהסביר את הצפת ערי ישראל במקומונים, מנקודת מבטם של אנשי מחקר ותקשורת. המאמר הנוכחי בא להוסיף על הידע הקיים מזווית ראייה שונה, המציגה את תמונת התפשטות העיתונות המקומית כפי שנתגלתה במחקר שנערך במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
גישת הגיאוגרפיה העירונית לנושא העיתונות המקומית, שונה בכך שהיא עוסקת לא רק בצד התקשורתי של התופעה, אלא גם באספקטים המרחביים שלה ובהשפעתה על המערכת העירונית של ישראל.
תוצאות חקר המימדים הגיאוגרפיים של העיתונות המקומית, עשויות לעניין הן את עושי העיתון המקומי והן את המשתמשים בו.
המחקר נערך במסגרת תיאורטית של דיפוזיה מרחבית של חידושים. במסגרת זו נחקרים דגמי התפשטותם של חידושים שונים מנקודת מוצאם במרחב, דרך שלבי ההתפשטות לאורך זמן ועד לתפרוסת הסופית המבטאת את מידת היקלטותו של החידוש במרחב הנחקר. החידושים הנחקרים הינם מסוגים שונים, החל מהתפשטות המצאות טכנולוגיות כמו מכונת הקיטור וכלה בהתפשטות רעיונות אידיאולוגיים כמו משנתו של מרטין לותר.
כרקע למחקר הנוכח שימשו דוגמאות המעידות על כך שתכונות החידוש קובעות במידה רבה את דגם התפשטותו. ממצאי מחקרים קודמים מעידים כי חידושים בעלי אופי כלכלי, כמו למשל מרכזי קניות או תחנות טלביזיה בארצות הברית, נוטים להתפשט מן המרכזים הגדולים אל ישובי השוליים. התפשטות כזאת הינה הירארכית מן העיר הגדולה אל הערים הקטנות יותר. השערה אפשרית היתה שכך התפשט גם העיתון המקומי, שהוא בבסיסו עסק כלכלי.
לעומת זאת, מחקרים אחרים הראו כי חידושים שאינם בעלי אופי כלכלי, כמו למשל פלואוריזציה של מי השתיה או שימוש בתרופות חדשות, התפשטו דווקא מן הפריפריה אל המרכז (אם כי מסיבות הקשורות באינטרסים של המרכז).
ממצאי המחקר שעסק בעיתונות המקומית כחידוש במערכת העירונית של ישראל יתוארו להלן, ויענו על כמה שאלות ראשוניות: היכן התחילה התופעה, באילו כיוונים התפשטה, מה היו קצב ושלבי ההתפשטות ולאיזה שלב הגיע הדיפוזיה של המקומונים בישראל.
אחד הממצאים של המחקר מצביע על כך שבשנת 1982 נוצר לראשונה מצב של חשיפת כל המערכת העירונית בישראל לעיתונות המקומית, שהיא האמצעי היחיד לתקשורת המונים בקנה המידה הפנים עירוני בישראל. הדרכים אשר הביאו למצב זה, מניצניה הראשונים של העיתונות המקומית בתום העשור הראשון למדינת ישראל, ועד לסיום תהליך ההתפשטות בשנת 1982, מוצגות במספר שלבים על פי שנים.
בחינת השלבים לפי שנים מציגה את הישובים אשר "אימצו" את החידוש ומראה בבירור שבישראל תופעת המקומונים החלה דווקא בפריפריה והתפשטה בהדרגה אל המרכז. הישובים הראשונים בהם נפוצו המקומונים היו אילת, אשדוד ועפולה עוד בתחילת שנות השישים. בהמשך נצפית מגמה מעורבת של התפשטות בו זמנית בשוליים אך גם במרכז המדינה, בקצב הגדל לקראת סוף שנות השישים.
בהמשך התפשטה התופעה במהירות רבה מאוד כמעט בכל אזורי הארץ ובתחילת שנות השמונים נפתחו עיתונים במעט הישובים שטרם היה בהם מקומון, ובכך הושלם תהליך כיסוי מפת המערכת העירונית. בכך נוצרה כאמור חשיפה מלאה של העיתונות המקומית. התפרוסת הסופית תואמת במידה רבה את תפרוסת הישובים העירוניים בישראל.
מבט אחר על אותו תהליך שם דגש על קצב התפשטות החידוש, ומתואר בשלושה שלבים אופייניים בדיפוזיה של חידושים: "שלב הזחילה" בו נקלט החידוש במעט מקומות בהם מתקיימים תכונות ותנאים המאפשרים אימוץ של החידוש לפני האחרים. "שלב ההמראה", אשר בו לאחר הוכחת הצלחה אצל המאמצים המוקדמים נכנסים לתמונה כל השאר והחידוש מתפשט במהירות. בסיום שלב זה מגיע "שלב הרוויה" או "שלב הבגרות", אשר בו מאומץ החידוש אצל המעטים האחרונים שנותרו בקרב המאמצים הפוטנציאליים.
תהליך זה הינו תהליך ההתפשטות הראשונית המתאר את סדר פתיחת העיתונים לראשונה בכל אחד מן הישובים, ומתייחס רק אל העיתון הראשון שנפתח בכל ישוב. במקביל ובהמשך לתהליך זה חל תהליך נוסף, אותו ניתן לכנות בשם "העיבוי המשני". תהליך זה חל כאשר בישובים בהם קיים עיתון מקומי, נפתחים עיתונים מתחרים. החל משנת 1970 המספר הכולל של מקומונים שנפתחו הלך וגדל כאשר חלק ניכר מגידול זה נבע מעיבוי משני בישובים בהם כבר היה עיתון, במקביל להתפשטות התופעה לישובים חדשים.
בשנים האחרונות, ובעיקר בערים הגדולות ניתן להבחין בתהליך שלישי אשר בו נוצר "הדגם הבוגר": בתחרות בין העיתונים השונים באותה עיר, בולעים החזקים את החלשים ונוצר דגם של שניים עד שלושה עיתונים חזקים (לפי גודל השוק באותה עיר) המתחרים ביניהם על קהל הקוראים והמפרסמים.
ראינו אם כן כי התפשטות העיתונות המקומית במערכת העירונית של ישראל שונה מזו של חידושים אחרים שנחקרו ואינה תואמת את דגמי הדיפוזיה המוכרים כפי שהוצגו בתחילת המאמר. חידושים כלכליים נמצאו כאמור מתפשטים באופן הירארכי מן המרכז אל השוליים. חידושים שאינם כלכליים נמצאו מתפשטים מן השוליים אל המרכז. לעומתם, דגם הדיפוזיה של העיתונות המקומית הציג תהליך שיש בו מן התכונות של שני הדגמים האחרים גם יחד: התפשטות העיתונות המקומית החלה בשוליים והמשיכה במגמה מעורבת של התפשטות במרכז ובפריפריה במקביל. תהליך ההתפשטות הראשונית הסתיים בשנת 1982 בחשיפת כל המערכת העירונית לתקשורת המקומית, אך שני התהליכים הנוספים עדיין מתרחשים: תהליך העיבוי המשני ותהליך יצירת הדגם הבוגר.
עיון בממצאים אלה מעלה שאלות בדבר הגורמים להתפשטות זו והשפעתה על כלל המערכת העירונית. ניסיונות לענות על שאלות אלו טמונים בהסבר על מהות העיתון המקומי והפונקציות שהוא ממלא במרחב העיר, ובכך ידון מאמר אחר.
בשנים האחרונות נכתבו מאמרים ומחקרים הבאים לבחון ולהסביר את הצפת ערי ישראל במקומונים, מנקודת מבטם של אנשי מחקר ותקשורת. המאמר הנוכחי בא להוסיף על הידע הקיים מזווית ראייה שונה, המציגה את תמונת התפשטות העיתונות המקומית כפי שנתגלתה במחקר שנערך במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
גישת הגיאוגרפיה העירונית לנושא העיתונות המקומית, שונה בכך שהיא עוסקת לא רק בצד התקשורתי של התופעה, אלא גם באספקטים המרחביים שלה ובהשפעתה על המערכת העירונית של ישראל.
תוצאות חקר המימדים הגיאוגרפיים של העיתונות המקומית, עשויות לעניין הן את עושי העיתון המקומי והן את המשתמשים בו.
המחקר נערך במסגרת תיאורטית של דיפוזיה מרחבית של חידושים. במסגרת זו נחקרים דגמי התפשטותם של חידושים שונים מנקודת מוצאם במרחב, דרך שלבי ההתפשטות לאורך זמן ועד לתפרוסת הסופית המבטאת את מידת היקלטותו של החידוש במרחב הנחקר. החידושים הנחקרים הינם מסוגים שונים, החל מהתפשטות המצאות טכנולוגיות כמו מכונת הקיטור וכלה בהתפשטות רעיונות אידיאולוגיים כמו משנתו של מרטין לותר.
כרקע למחקר הנוכח שימשו דוגמאות המעידות על כך שתכונות החידוש קובעות במידה רבה את דגם התפשטותו. ממצאי מחקרים קודמים מעידים כי חידושים בעלי אופי כלכלי, כמו למשל מרכזי קניות או תחנות טלביזיה בארצות הברית, נוטים להתפשט מן המרכזים הגדולים אל ישובי השוליים. התפשטות כזאת הינה הירארכית מן העיר הגדולה אל הערים הקטנות יותר. השערה אפשרית היתה שכך התפשט גם העיתון המקומי, שהוא בבסיסו עסק כלכלי.
לעומת זאת, מחקרים אחרים הראו כי חידושים שאינם בעלי אופי כלכלי, כמו למשל פלואוריזציה של מי השתיה או שימוש בתרופות חדשות, התפשטו דווקא מן הפריפריה אל המרכז (אם כי מסיבות הקשורות באינטרסים של המרכז).
ממצאי המחקר שעסק בעיתונות המקומית כחידוש במערכת העירונית של ישראל יתוארו להלן, ויענו על כמה שאלות ראשוניות: היכן התחילה התופעה, באילו כיוונים התפשטה, מה היו קצב ושלבי ההתפשטות ולאיזה שלב הגיע הדיפוזיה של המקומונים בישראל.
אחד הממצאים של המחקר מצביע על כך שבשנת 1982 נוצר לראשונה מצב של חשיפת כל המערכת העירונית בישראל לעיתונות המקומית, שהיא האמצעי היחיד לתקשורת המונים בקנה המידה הפנים עירוני בישראל. הדרכים אשר הביאו למצב זה, מניצניה הראשונים של העיתונות המקומית בתום העשור הראשון למדינת ישראל, ועד לסיום תהליך ההתפשטות בשנת 1982, מוצגות במספר שלבים על פי שנים.
בחינת השלבים לפי שנים מציגה את הישובים אשר "אימצו" את החידוש ומראה בבירור שבישראל תופעת המקומונים החלה דווקא בפריפריה והתפשטה בהדרגה אל המרכז. הישובים הראשונים בהם נפוצו המקומונים היו אילת, אשדוד ועפולה עוד בתחילת שנות השישים. בהמשך נצפית מגמה מעורבת של התפשטות בו זמנית בשוליים אך גם במרכז המדינה, בקצב הגדל לקראת סוף שנות השישים.
בהמשך התפשטה התופעה במהירות רבה מאוד כמעט בכל אזורי הארץ ובתחילת שנות השמונים נפתחו עיתונים במעט הישובים שטרם היה בהם מקומון, ובכך הושלם תהליך כיסוי מפת המערכת העירונית. בכך נוצרה כאמור חשיפה מלאה של העיתונות המקומית. התפרוסת הסופית תואמת במידה רבה את תפרוסת הישובים העירוניים בישראל.
מבט אחר על אותו תהליך שם דגש על קצב התפשטות החידוש, ומתואר בשלושה שלבים אופייניים בדיפוזיה של חידושים: "שלב הזחילה" בו נקלט החידוש במעט מקומות בהם מתקיימים תכונות ותנאים המאפשרים אימוץ של החידוש לפני האחרים. "שלב ההמראה", אשר בו לאחר הוכחת הצלחה אצל המאמצים המוקדמים נכנסים לתמונה כל השאר והחידוש מתפשט במהירות. בסיום שלב זה מגיע "שלב הרוויה" או "שלב הבגרות", אשר בו מאומץ החידוש אצל המעטים האחרונים שנותרו בקרב המאמצים הפוטנציאליים.
תהליך זה הינו תהליך ההתפשטות הראשונית המתאר את סדר פתיחת העיתונים לראשונה בכל אחד מן הישובים, ומתייחס רק אל העיתון הראשון שנפתח בכל ישוב. במקביל ובהמשך לתהליך זה חל תהליך נוסף, אותו ניתן לכנות בשם "העיבוי המשני". תהליך זה חל כאשר בישובים בהם קיים עיתון מקומי, נפתחים עיתונים מתחרים. החל משנת 1970 המספר הכולל של מקומונים שנפתחו הלך וגדל כאשר חלק ניכר מגידול זה נבע מעיבוי משני בישובים בהם כבר היה עיתון, במקביל להתפשטות התופעה לישובים חדשים.
בשנים האחרונות, ובעיקר בערים הגדולות ניתן להבחין בתהליך שלישי אשר בו נוצר "הדגם הבוגר": בתחרות בין העיתונים השונים באותה עיר, בולעים החזקים את החלשים ונוצר דגם של שניים עד שלושה עיתונים חזקים (לפי גודל השוק באותה עיר) המתחרים ביניהם על קהל הקוראים והמפרסמים.
ראינו אם כן כי התפשטות העיתונות המקומית במערכת העירונית של ישראל שונה מזו של חידושים אחרים שנחקרו ואינה תואמת את דגמי הדיפוזיה המוכרים כפי שהוצגו בתחילת המאמר. חידושים כלכליים נמצאו כאמור מתפשטים באופן הירארכי מן המרכז אל השוליים. חידושים שאינם כלכליים נמצאו מתפשטים מן השוליים אל המרכז. לעומתם, דגם הדיפוזיה של העיתונות המקומית הציג תהליך שיש בו מן התכונות של שני הדגמים האחרים גם יחד: התפשטות העיתונות המקומית החלה בשוליים והמשיכה במגמה מעורבת של התפשטות במרכז ובפריפריה במקביל. תהליך ההתפשטות הראשונית הסתיים בשנת 1982 בחשיפת כל המערכת העירונית לתקשורת המקומית, אך שני התהליכים הנוספים עדיין מתרחשים: תהליך העיבוי המשני ותהליך יצירת הדגם הבוגר.
עיון בממצאים אלה מעלה שאלות בדבר הגורמים להתפשטות זו והשפעתה על כלל המערכת העירונית. ניסיונות לענות על שאלות אלו טמונים בהסבר על מהות העיתון המקומי והפונקציות שהוא ממלא במרחב העיר, ובכך ידון מאמר אחר.
שיווק המכשיר למניעת הזעה בכפות הידיים והרגליים https://www.nosweat.co.il/
הטיפול היעיל להפסקת זיעה בידיים וברגליים ללא כאבים וללא תופעות לוואי.
הטיפול היעיל להפסקת זיעה בידיים וברגליים ללא כאבים וללא תופעות לוואי.
